Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 136

136 — הנדה ערבירת תרגום שמואל רפאלוביץ. ואביון בעבור נעלים. אברקסים היה איש מפורסם בכגדד ולא בגלל עשרו; כי טי ידע את עשרו? ומי מנה וספר את הוני. אמר אמרו אמנם כי במלתדוותיו הישנות נמצא הון רב,אך ההאטינו זאת תושבי כנדר? הם אמרו כי הדבר לא היה ולא נברא אלא למשל׳ ובכל זאת חיה אבו־קסים מפורסס גדול ע״י מלבושיו המוזרים ומטולאים טלאי על גבי טלאי׳ הקוטוים (מעילו התחתון) היי בעל גונים וצבעים שונים, והצבעים האלו לא היו מעשה ידי אורג אמן ליפות את הארג, רק אבו־קסים בעבודתו התמידית לתת על גבי קומבסו הקרוע טלאים שונים׳ בחר בכל פעם חתיכות מגונים וצבעים שונים עד כי לא נודע הגון המקורי שבו התהלל והתפאר אבו־קסים בעת שהקומכס היה עוד חדש, אולם פרסומו העקרי של גבורנו זה נא לרגלי מנעליו הטפורסטים. המה באו לו בירושה מאבות אבותיו, ואכו־קסים הדביק עליהם תמיד טלאים מכל צדדיהם ומסמרים על מסמרים קבע בשוליה,ם וטתחתיתם׳ עד כי כובד משאם נודע בכל העיר, ויהיו פעמים רבות לאבני המאזנים להקונים והמוכרים ויקנו וימכרו "בכך וכך מנעלי אבו־קסים", ולפעמים נשאו ונתנו אודתם בבתי המשפט, ופעמים רבית הובאו המנעלים בכבודם ובעצמם, לשקול על ידם איזה סחורה אשר הקונה או המוכר עמד על דעתו ויבקש מהשופטים לראות היאטנו דבריו אם לא. ויהי היום ואבו יקסים קנה בשוק איזה סחורה טונה בזול ולשמחתו העצומה אמר ללכת אל בית המרחץ, וילך וירחץ, אך בצאתו