Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 132

132 — להנער עשר שנים יקההו אביו לעזר לו בעבודת האדמה,והלק הרביעי מהתושבים היהודים יש להם בתים במים כיתר בתי הכפר קנוים לאחוזת עולם׳ והנשארים׳ והם האומנים והסוחרים וביחוד אלה שנתישבו בהזמן האחיוין; יושבים בימכירות אצל יחר התושבים. ככל יום יש בהכסר מנין להתפלל נצבור׳ ובשבתות וי״ט באים כלם להתפלל.— כמעט כל צרכי הדת יש להם בכפר׳ את מצותיהם יאפו בעצמם בתנור קטן, לולב אתרוג וכוי מצוי־ם בהגנות שאצל הכפר. רק תפלין׳ מזוזות׳ ציצית ספרים וכוי׳ מוכרחים הם לקנות מהעיר.— בית הקברות של היהודים הוא בגבול הכפר במרחק שלשה דקים והוא גדול ומשתרע על ההר. באחד הגנות הסמוכים להכפר יש מעיה חצובה כההר, ובה תראה המפרה את קבר ד יוסי דפקיעין הנזכר בזוהר ם׳ בלק׳ וזה כעשר שנים קנה המשתדל הנד את הגן והמערה אשר כו לאחוזה לעדת׳ היהודים שכהכסר למען תהי׳ רשות לכל יהודי לבוא בו ולהתפלל רחוק מעט מהכפר יש מעין מים חיים וטובים אשי מימיו יפכו מסלע ההר׳ וסמוך לו כפר חרב הנקרא "טיריא* ובו מצבת התנא ר׳ אושעיא איש טיריא והמצבה וכברת האדמה שבסביבותיה הם אחוזת היהודים יושבי פקיעין. כבר אמרנו כי במלבושיהם ובדרכי חייהם ידמו היהודים והיהודיות שבכפר פקיעין לפלחים גמורים. האכר היהודי דפקיעי ידמה להפלח הגלילי בכל׳ בהלוכו, בתנועותיו׳ בנגינותיו. ומלבד החוטם המיוחד שלו הנראה רק להמביט בעין חדרת ברשמי פגיו אי אפשר כמעט להבדיל ביניהם. וגם בלכת האכרה היהודיה העירה יחד את רעותה הדרוזיה או הנוצריה, ועל ראשה סל גדול של ירקות׳ יכבד עליך מאד להכיר את אחותך העבריה׳ אם לא הגידו לך מקודם כי עבריה היא. אולם בהזטן האחרון ביחוד מעת אשר נוסדו בסביבות צפת מושבות אחינו האשכנזים נפקחו עיני