Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 102

p — 102 — להם בהשגת רשיון לבנין בתים עוד׳ יצא בשעה הרביעית ללכת ראשל״צ, ובעברו בדרך על פני מושבת ואדי הנין ועמק השושנים) סרו אליה׳ בלוית הפרשים מהמושבה אשר חבו לו לפני המושיבה׳ ויקבל לחם וטלה מהיותר זקן שבהטושבה יבן שבעים שנר,)׳ ויסר אל הבית הקבוע לבית תפלה׳ לבית הספר ולבית מרקחת׳ ויכנס לאיזו בתי אברים ויביע להם רצונו ויהללם על סבלנותם ועל היותם מסתפקים במעמדם; ובצאתו את המושבה אמר כי הוא מקוה בי חברת יסוד מושבות ליהודים(.^ ■K• ■*־)תבע ן ותמלא את החסר להמושבה׳ וילך לראשון לציון. פה כבר נאספו כל הכורמים, והרבה אורחים הבאים מיסו וטירושלם וטהמושבות שבסביבה׳ מלאים את כל המושבה. עוד במחצית השעה השניה באה הברונה להמושבה׳ מחוף יפו מהספינה, ואת טרכבתה לוו פרשי ראשל־ץ׳ אשר חכו להברונה אצל גבול המושבה. הנאספים הריעו : »תחי הברונה,׳ והרוכבים ירו בקני רוביהם. הילדים והילדות מבתי הספר ימן בני ארבע וחמש שבגן הילדים׳ ועדכני י״ג י״ד/ עמדו בשורות ארוכות בראש מעלה המושבה על יד בית הכנסת וישירו שיר "תפלת שלום הנדיב" י). מרבבת הברונה באה עד בית הפקידות׳ ששם זמרה תזמרת המושבה זמירות ערבות לכבוד הברונהי והעם הרב הנאסף קראו: ״הידד, תחי הברונה׳ תחי משפחת רוטשילד״! והילדים שרו עוד הפעם. וקבלת הפנים הזאת נשנתה בבוא הברון אח־כ׳ והמחנה הרב עמד לפני בית הפקידות׳ וקריאות *הידד, יחי הברון, תחי משפחת רוטשילד, ושירת הילדים וזמירות התזמרת, חליפות לא חדלו, והברון והברונה יצאו לרגעים על יציע הבית לעיני הנאספים, וישיבו בחן ונעימות על הברכות והכבוד׳ עד 1) נדפם נ״לוזו ארין יש,־אל שנד, נ׳ לשנת ודניח ענווי 62 העורך.