Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 93

— 93 — לא כל מבקש ימצא ולא כל ביח ינצל לא התעחו ביגלליו קתי קדם י)! מה-לו לפלוני אף כין קינים? *) פאר הנקריס חכקה, וךןנןארת הנשים ירקרק דזירץ ,קח זונין של עירך ואל תקח ךוטיםשל עיר אחרת8) ,קל מעצת המראה קנה וממר ושמף אל יזסוף>) רעב מכלבת חומל 6) דקה שנאת הקרובים מעקיצת עקרבים שימחת התקוה נד1לה משמחת הלבוש *1 שעם לא אמרו היון : מבקש חלמה ומבקש הון 1] יאמר על ענין אשר עני נשלום נובלי שוס דתננדות כלל. 2) יאמר על איש אשי אך ניאותו שני אנשים נדבי,« יהד ורבנים ראשו ניניהם* *) טוב לקדת דני ידוע אף אס הוא פדות מקדח דנו השוג ובלתי ידוע. *] וכין »נין רק למען תתסופם ותתקו* תניא. 5) אשד. אהתועת־עין ושטר דימל. גדלה כלנה נניתד. וחקשונד נלילד לשמור יינית! וניום תדיינה! למען תשוטט לנקש אבלו. נאשר תמצא! נ׳ היא מאנד לבלבלה! יחי•’ דג לנד ההיא יענה תמיד. וידי היום ויצק לה ד.רענ מאד ותאנל את מנד לשכור יענונה! ומאו היתד למשל על הרעב. *) לאמר .׳ דאישישמח נתזחלת רוקוותו יותר מאשר ישטה טקנין הונוש נעצמי•