Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 35

- 35 - הזאת אשר בספר הזהר יסודה משכו אבירים בנחה להקדיש ולהעריץ את הרשב״י באופן נעלה מאד. ואין ספק כי גם בראשיתה הוחגה '■׳בהתלהבות הקפות שירים ורקודין י והם משכו אחריהם כאבן השואבת את לבות ההמון אנשים נשים וטף— כראשונה מארצות הסמוכות לארה־ק כמצרים דמשק ו־טאר ערי ארץ סוריא׳ ואח״ב גם מארצות הרחוקות כבבל הודו ופרס-לעלות להחג "הלולא דרשכ״י". ומעת ההיא והלאה נוהגים מרבית בני ארצות הקדם, העולים לארה״ק׳לעלות ראשונה לחוג את חג ההלולא דרשב״י שבצפת ואח״ב יבאו לירושלם לחוג את חג השבועות. הראשון מהטסעים בהמאה הזאת הוא ר׳ נרשום ב״ר אשר איש שקרמילה. תיא עלה לראשונה לצפת, ואח־כ עבר את כל הארץ דרך שבם עד ירושלם, ויחב־ ספר שלם בשם •יחוס הצדיקים"!) הכולל רשימה מפורטה מכל הקברים שבארה״ק ותכונתם׳ ואצל כל קבר וקבר הביא מאמרים מפוזרים בדברי דז״ל של האיש הנקבר בו כדי שיאטרום המשתטחים על קברו למען יהיו שפתותיו דובבות בקבר. בשנת שכ״ג עזב הריר אליהו טפיסארו —הוא וכל בני כיתו — את ארץ איטליא לעלות לבקר את ארה״ק׳ אך בהיותו כעיר פאמגוסטא שמע כי פרצה מנסה כארץ סוריא׳ ולכן השתקע כה׳ וממנה כתב מכתב לטיודעיו מכל אשר ראה בדרכו, אך לא מכל לדעת אם הלך לארה״ק אחרי אשר חדלה המגפה או לא2). בשנת שכ״ד נדפס ספר קטן בשם »יחום האבית" הכולל רשימת הקברים שבארהיק. סחכר הספר הזה הוא הרי אורי ב״ר שמעון, אך לא נוכל לדעת אם מחברו הי׳ מהמבקרים את ארה״ק 1] מנט־בא ענת <*״*, ווינ״ליא י*י״#, ואנחנו ריצאנוהו לאוי בצירוף רעיות יסשתחית. יוועלם תינ״ו. צ) נד6ב בסוור ■ח" עולב• תוצאת נ*נ ואדלטאן חובית א׳ (*:־יו תרלי*>.