Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 162

— 162 — גם לתמיכת המושבה "חודירה׳ נקצב סיום גדול׳ אך הועד נמר אומר לחכות בנתינת ההלואות עד אשר יתיכשו שם הבצות ויוטב מזג האדר׳ ויושביה יובלו לישב שם כל השינה. ואת הדבר הגדול והנכבד הזה קבל עליו נדיבנו הנודע. בני יהודה. בשם הזה נקראה חברה קטנה מבני צפת אשר התאחדו יחד זה כשתים עשרה שנה ויקנו כברת ארץ גדולה בעבר השני של ים כנרת סמוך להמבצר העתיק "נאמאלא"; ומיד אחרי קנותם את האדמה החלו לעבדה ולזרעה, אך מפני מחסור ההוצאה ועוד׳ נאלצו אחרי זמן מה לשוב לצפת, ואדמת כד יהודא היתה עזובה ושוממה. אך בקיץ תרניה החליטה חברת חובבי ציון שבלאנדאן לתמוך בידי בני החברה הזאת למען יוכלו להתאחז באדמתן. ותשלח הנה פקיד מיוחד לבנות למו בתים ולתת למו את הבהמה׳ הכלים והתבואה הדרושים למזרע השנה׳ ולשכלל את המושבה בכל צרכיה. מתולה. בקיץ תרניה החלו לזרוע באדמתה את הטאבאק. כל העבודה תעשה עיי יהודים מהמושבה ומצפת. כארבעים איש עוסקים בעבודה הזאת. המפקחים עליה הם שני צעירים מצפת אשר למדו את מעשה הטאבאק בסביבות אזמיר׳ דוני אחד מטורקיא האירופית. כשבעה הקטרים הוקצו למטעים האלה׳ והקציר עלה לא רעה׳ אך מאשר כי האדמה לא נזבלה בשנה הזאת לכן לא היה איכות הטאכאק טוב כל בך׳ אך על דברת המומחים כאשר יזבלו את האדמה ביטנה הבאה כראוי, אז יהי׳ הטאבאק טוב מאד. כן תקנו את כל הדרכים ההולכים מהמושבה להערים למען הקל את הובלת התבואות בהעגלות. אחת מחברות הישוב שבנליצא קנתה מאת פקידות הנדיב את אדמת מחנים היא "זיתון•, וכבר בא מורשה מצר ההברה! והנהו משתדל לבנות בתים בהמקום הזה בעד בני ההברה» ■ mm