Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 127

למטעי כרמים. בעת הזאת עצמה לפני חמש עשרה שנה אספו החלוצים הראשונים אשר עלו לעבוד את אדמת ארץ אבותינו׳ את החטה והשעורה שזרעו — מכלי כל ידיעה קלה בהלכות עבודת אדמה— באדמת החול של ראשון לציון, וכמובן עלה בידם להוציא דק כדי הזרע שזרעו, ואחרי אשר הראה הנסיון שאדמת -ראשון לציון" איננה מסוגלת למזרע תבואה׳ החלו להפוך את אדמתה למטעי כרמים׳ וגם את הנסיון הזה עשו טבלי כל ידיעה בהלכות נטיעת הגפנים׳ וכמובן לא הביאה גם העכורה של השנה הראשונה כל פרי. אולם את הענף החרים הזה לא הסירו כליל רק תקנו המגרעות׳ נטעו ימנית את הגפנים שמתו; וירכיבום בזמורות אחרות ממינים שונים׳ ויבקשו תמיד עצות ותחבולות להטיב את כרמיהם ולהעלותם בשלבי השלמות. ובאחרונה עלה בידי ראשל״צ להביא את גפניה להמררגה הנוכחית׳ אשר פרופיסורים ומומחים למטעי הכרמים שבקרו אותם התפלאו על יפי גידולם ועל טוב טעם יינם. ובחרף אחד יבראו בהמושכה למאות אלפים גפנים לסי חפץ שוק המסחר אשיר ישנה את טעמו משנה לשנה כן מיינות בורדו היותר יפים וגם מיין מושקאט וכדומה. אולם עד העת אשר יין ראשל׳ץ ימצא לו קונים רבים גם בין יתר העמים ואשר העת ההיא לא תרחק בטאד, מוטלת חובה קדושה על כל חו״צ להשתדל במכירת יי;ראשל*צ ככל אשר יוכלו׳כי לא רק גורל המושבה הזאת׳ כ״א גם גורל יתרהמושבות תלוי במכירת היין. אולם גם כורמינו מחויבים לדאוג בער עתידותם. למרביתם יש רק כרמים, וכל קיומם תלוי בשוק היי; אשר הנהו קפדן וקנטרן יטשנה טעמו. לפני שנים אחדות שמחנו מאד כראותנו כי כל נפנינו המה גפני בורדו הטובים אשר היו דרושים אז בשוק המסחור, אך אחרי עבור זמן מה נהפך הגלגל׳ והשוק החל לבקש יינות לכנים. האמנם כי גם היינות האלו נבראו במשך זמן קצר׳ אבל