Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 111

- 111 - בספרות שפתנו הקדוש-" ולהפיץ את הספרים במרה מיונה בכל ארצות פזורינו, למק לא יהי' לנו מדע ארה״ק ומצבה כספר החתום. ידענו אמנם מלים תש־בונו : מי יניע את המחברים מלחבר ולתרגם ספרים טובים ומועילים בהמקצוע הזה #׳ ומדוע יעמדו חכמינו ומחברינו מנגד לספרות ארה״ק 1׳ ולא יעשו כטעימה המתוקנים שבחכמי העמים המחברים ומוסיפים לחבר ספרים במדע ארחיק שנה שנה? אולם כבר בארנו בקצרה במאמרנו *הידעת את הארץ" בה״שלח" כי סבת חון ספרותנו בהמקצוע הזה ת ל ו י ה ר ק ב ה ק ו ר א י ם — לאמר בהקונים — ולא בהמחברים. המחבר מבני העמים יודע על נבון כי מיד בגמרו את חבורו במדע אדה״ק באיזה מקצוע שיהי'« ימצא לו מויל איטר ישקול מחירו בכסף מלא, והמו״ל נם הוא נכון ובטוח כי מיד כאשר יצא הספר מהדפוס ימצא מוסי״ם רבים אשר יקנו ממנו סכומים הגונים, והמוסי״ם בטוחים נם הם כי קוניהם יאספו את הספר אל ביתם׳ ובלם יראו ברכה בעמלם. אך אצלנו הכל להיפך, שום מחבר ספר וביחוד במדע ארה״ק לא ימצא לעולם טו״ל אשר ישלם לו תמורת עבודתו׳ וכאשר יתאמץ בעצמו להדפיסו על הוצאותיו׳ לא ימצאו טו״ס אשר יקנו את ספריו בהחלט ובמזומנים׳ ונם אצל המו״ס אשר יונחו הספרים כסכנות יתגלגלו החלק היותר נחל מהם זמן רב מאד׳ עד כי כשמחת בקציר ישמח לו המחבר, אם אחרי שנים מספר יושב לו קרן ההדפסה. עתה היפלא איפא אם כה מעטו מספר הספרים בהמקצוע הזה I‘ החפץ לדעת את תכונת ארץ אבותינו, מצבה וקדטוניותיה קבוע אמנם בלבותעו הרבה יתר מאצל כל העמים׳ אך אנחנו מסתפקים לסטור את החפץ הזה בהגדות קלוטות ושיחות בטלות ׳מאין להן כל יסוד מדעי. סבת הדבר היא כי בראשית המאה הזאת