Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. טז

־־ טז “ בית התבשיל הכללי* אם בכל מקום רב מאד ערך בית מה ורנה נחיצתו, אפ בכל עיר ועיר איטר זקניה מקרבה יצאו ובודדיה ועזוביה לאו מעלמא קאתי לה׳ ועשיריה בקרנה לפי קצב המקום ותכונת עסקיה׳ ואין עניים בה אלא לפי חשבון הרגיל, אנו רואים כמה ידים עמלות בהכנת בית תבשיל כללי לערוך שלחן וארוחת המים מבריאים, בעד זקנים וחלושים בודדים ויחידים — על אחת כמה וכמה בעיר שעיני זקני הארץ אליה נשואות" ואליה יבואו לבלות בה אחרית ימי שנותיהם« בעיר שעניותה עוברת כל קצב ונבול, כל מספר וכל חשבון׳ בעיר שהחולי והחולשה ירדו בה קבין קבין לפי ערך העוני והזקנה והבדידות, בעיר כזו, על אכו״ב שבית תבשיל כללי נחוץ בה, וכמה מעלות טובות לדבית הזה אשר יקירי ירושלם הטה הרבנים הג׳ ראשי העדה לעדת האשכנזים הי״ו ירו אבן פינתו זה השנה הרביעית וכמה מיני תבשילים מתבשלים בו, ומאות נפשות ימצאו מחיה ושקד לעצמותיהם יום יום, באץ הבדל בין אשכנזי לספרדיי בין מערבי לתימני וכר. אבלי כגודל ערך הבית הנשגב הזה, כן תרבינה ההוצאות, וכבר השתרגו עלו עלינו חובות רבות — כמבואר בספר החשבון שיצא לאור — ובית התבשיל הכללי המתנוסס לת־לה בשערי בת ציון, במצוד ובמצוק הנהו, ובכן מצור, רבה על אחב־י נדיבי הלב לקום לעזרת הבית הנעלה הזה, לתטכהו זלעזרהו איש כפי אשר תשיג ידו ותרב גדולתו ותועלתו לטובת עניי בני ציון היקרים מכל המפלגות והי יתן הטוב לכל עושי טוב, ישלח עזרם מקדש ומציון יםעדס. בעתירת וברכת מנהלי הבית. אדרעססא ♦ .-S. Salant, Oberrabbiner der A. G in Jerusalem, für die allg. isr. Volks-Küche