Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 159

159 — מהעניים היתר גדולים לבקש קרבת המיסיון, עוררה היא את רנני עירנו כי יחדשו את האסור והחרם העתיק הרובץ על הבית הזה עוד משנת תר״ז, והאסור נתחדש ככל תוקף, באופן כי כל אשר לא ישמע לקולו וימות בביה״ח של המיסיון, לא יקבר בקבורת ישראל, ואף אסרו אסור להקצבים למכור בשר כשר. כאשר הי׳ עד היום.— הפעם נוכחו רבנינו לדעת כי כל חרם אשר ברוח דת קדשנו וכבודו יסודו, קדוש הוא לכל בני עטנו מקצה, והחרם הזה לא היי כהחרמים הידועים הנחתים מעת לעת על השקאלעס ועוד דברים קלי הערך אשר כחרס הנשבר כחם. את החרם הזה קבלו כל יושבי העיר מקצה כקנאיה כמשכיליה. והתרגשות חזקה נגד קבלת חסד מהמיסיון נרגשה ונראתה בכל סנות העיר. ו״בני ישראל" יצאו ביד רמה ויעמדו בעצמם על פתחי בתי החולים של המיסיון להניא את כל איש יהודי מלדרוך על סף ביתם. ובית החולים של המיסיון הנחל והנהדר אשר בנו כעת מחוץ לעיר, הנהו כמעט ריק מבלי חולים. ואם אמנם לא נוכל עוד לדעת כי הנצחון הזה יהי׳ נצחון מתמיד וקיים ובית החולים של המיסיון יהי׳ ריק מיהודים׳ אך ההתעוררות וההתרגשות בעצמה טובה היתר. במאד להרים את רוח בני עמנו וכבודו, והמיסיון בעצמה מוכרחת להודות כי מעולם לא סללה ולא עלתה על לבבה התנגדות כזאת. וההתרגשות של כבוד עמנו ורתנו המחולל ע" קבלת חסד טהמסיון עברה גם ללבות נש* עירנו, וגם הנה יסדו חברה בשם •בית יעקב" אשר תכליתה תהי׳ להציל את ילדות בני עמנו מבתי הספר ובתי התנוך שלחמסיונים. ויש תקוה כי גם החברה הזאת תעשה חיל ותצליח . פעולות הממשלה ובית מועצות העיר. ממשלתנו הרוממה יר״ה חקקה חוקים חרשים אשר על פיהם