Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 153

מהמושבות. ראשון־לציון. בבית חרשת הברזל אשר בה; יעשו כל כלי המלאכה הדרושים לה וליתר המושבות. ובחמשה וארבעים פועלים עובדים בה. והמנהל הוא ה׳ פאפו יליד ירושלם. — ובבית מלאכת החביות יעשו בכל יום שמונים חביות בררדלז■ ובשנה העברה הוכן גם בית מלאכה לגיגיות גדולות׳ אשר בל אחת תכיל מאה או מאתים הקטוליטר, והנה תעשנה ניד׳ ומרבית הפועלים נו הם ילידי ארה״ק. וכאשר יעשה די גיגיות להמדתסים הגדולים אשר בהמושבה הזאת׳ יעתיקו את בית המלאכה הזה לזכרון יעקב. טחנת הקטור אשר נוסדה בה לפני יטלש ימנים נתרחבה ונתגדלה הרבה׳ כי כל הערבים שכניה מביאים את תבואותיהם לטחון נהטחנה הזאת. ואדי׳־חנין. המושבה הקטנה הזאת אשר נוסדה מפועלים עניים, נושעה תשועת עולמים ע״י "חברת יסוד מושבות". לאלה אשר לא הי׳ די אדמה, הוסיפו להם כרמים נטועים אשר נקנו מאת יחידים אחדים היושבים בערים ומושכות אחרות. ועתה תוכל גם היא לד,מנות בין המושבות שבארץ קדשנו. פתח תקווה. הכרמים של הנדיב הנודע נתחלקה לששה ועשרים הפועלים שעבדו אותם, והם שמחים ומרוצים בחלקם. פקיד המושבה ה׳ פארב הביא אורג יהודי מדמשק ויכונן בהמושכה חרשת׳בית לאריגת בגד כארג דמשק, אשר ממנו יעשו יושבי ארץ הקדם את מעיליהם, למען הרגל בהמלאכה הזאת את ילדי וילדות המושבה; וישתקוה כי הנסיון הזה יעלה יפה. בה נבנה ביהכ״ג גדול ומפואר. הנדבה הראשית לבנינו, עזב אחריו אחד מטובי חו״צ ברוסיא; אך העזבץ לא הי׳ די לגמר את בנינו ולשכללו, ויואל כבוד הנדיב הנודע להוסיף סך עשרים אלף 20•