Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 133

2) במקומות שונים בפנים העיר נגלו ונחשפו סלעי רחבות העיר העתיקרי אשר על ידם נודע לנו יותר מהלך ותכונת ׳ירושלם העתיקה. ובמקומות שונים מחוצה לה נמצאו קברים חדשים ונפתחו אחדים מהישגים- אך כל דבר נכבד בשדה המחקר, לא נגלו על ידם. 3 > אבני מוזאיק רבים ובהם יפים ומענינים ומלאכת מחשבת, ונם שרידי ■כנסיות קטנות נמצאו בצפון שער שכם וכמקומות שונים בהר הזתים. 4) במערב העיר, רחוק 1800 מתר משער יפו בקו ישר (סמוך לשכונת אהל משה) נגלתה ברכה עגולה ישנה המלאה על כל גדותיה עפר. כמעט נעלה הוא מעל כל ספק, כי אצל הברכה הזאת, היי לפנים מעין קטן. אשר מימיו נקוו לתוכה. כי באופן אחד א״א להבין את המטרה והתכלית אשר העיבו להם חוצבי הברכה הזאת. אך מה שם הכדכה הזאת בכתבי הקדש •)‘-אולי ימים יודיעו. 5) מסת מוזאיק נפלאה.בהעיר העתיקה ם יד ב א אשר מעבר לירדן, מצאו היונים, בהחילם להגדיל ולתקן בית תפלתם, עתיק יקר מאד,והוא כי ברצפת הכנסיה החרבה שלד,ם,אשר היא סלע ההר, מצויר מפה וציור מחלק גדול מארץ ישראל, הלבנון ומצרים. והציור נעשה לא בדיו וצבעים, כ״א מתשכצת אכניס קטנים(מוזאיק) כעלי צבעים שונים. שטח המפה, או יותר נכון הציור, הוא שמנה על ששה מתר. אך חלקים רבים ממנה נשברו ונמחקו כליל, ולכן לא נוכל לדעת מהות חלקים רבים ממנה. היא איננה עשויה כאמת המדה׳ אך מלאכתה יפה ונפלאה במאד, וביחוד יפיס שמות הערים והמקומות הקבועים באבנים שחורות בשפת יונית. היא נעשתה לפי הנראה כשנוח 350 — 450 למסה״נ• ואשר יחזק את ההשערה הזאת הוא, כי בכתבת אחרת מלאכת מוזאיק הדומה מסגנון מלאכתה למלאכת הטפה, נמצא מפורש הזק406, — מהמפה