Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 85

מהופך ועל גבו פרוש הצעיף הלבן. בתי האפרים ריקים מפל כלי בית להרחבת הדעת; וגרי הם ישנים על קרקע הבית מטיט אדום, והאולם רחב הידים הוא מרבץ הבקר, העזים והצאן. אדוני הבית, הגברת אימתו עם בניו ובנותיו יחד. הלאה מזה יפן זרם הקדישה כקשת גדול צפונה והולך זשוטף בבקעת המחוז הפוריה "אלקורה״י ומזרח יבואו אליו הנה אחדיםםהנחליםהחשובים;ואשדתו ליםהתיכוןהוא מאחורי סריפולים. את העמק החשוב השני מירכתי מערב ימלאו מי הנהר "אלדשוס". גם מקוריו מסבנים הם קורות גבוהים אשר כבד לקרב אליהם. בדרך זרמתו צפונה יימנה מערה קטנה אשר משכה עליה בימינו עיני חוקרי הטבע. ומערות לא דבר חשוב הן בלבנון. הטבע כעצמו בנה לו פה המון רחבות במעבה האדמה, גם חדרים ובתים אשר על פי דוב יקוו שמה המים ומשם יצאו לשטוף מרחק חרבה פרסאות הלאה׳ טרם יגלו לאור היום בתור נהר רחב ידים אשר לפעמים בלתי רחוקות ישובו ויתעלמו מן העין; אחרי אשר ילפתו ארחות דרכם על פני הארץ. אפס; כי כמו על גב הלבנון יבואו ארזיו העתיקים והשיבו אותנו אחור בדרך ארוכה של שנות מאות שכבר חלפו! כך גם המערה שעל יד נהר אל־דשיוס תכיל שרידים רבים מזמנים שלפני ההסתוריה, כמו למשל : עצמות; שנים מחיות ימככר פסו. ובשכבות השיר יראי דפוסי צמחים אשר זד, עדן ועמים אינם גדלים עוד על הלבנון, גם כלי מלאכה באימ כאלה שנמצאו בבקעת הירדן; על חצי האי סיני ועל נדות הנילוס. תמונת הסכינים תוכיח כמו בדברים ברורים שנעימו על יד הלמות פטישים בירי אדם המכון להוציא כלי מיוחד למעשהו■ בזמן איטר מלאכת כלי מתכת היתד, עור אמנות כלתי נודעה. המה מזכירים אותנו את סכיני האבן הגטצאים״יבטערות אשר ככצות חתורף באירופא. ההיה גם לארצות הקדם זמן האבן 1 .