Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 35

r; ** h i 1 ✓ — 35 — אתי ק קטן ונמוך כאשר ראינו בהכוכים שבההדו השני. עתה נעלה על האצטבא ונכנום בהתא החצוב ב י ן שני הכוכים, התא הזה צרי ולשני צדדיו יש שתי אצטבאות גבוהות. ובסופו!, לאמר בהכותל שממול הפתח. יש אצטבא הרחבה יתר משתי האצטבאות שמשני צדדיו. וחציה הפנימית נכנסת תוך עובי הכותל. עד כי היא תוכל להשתמש גם לאצטבא וגם לכוך. ומה המה החורים הקטנים, הרחבים מתחתיתם ומתקצרים למעלה, החצובים מעל האצטבאות —שאלה שולמית— החורים הקטנים האלה —השיב אבי־יעקב- נעשו להעמיד בהם מנורות חרס קטנות. ואנכי קניתי מאחד הסוחרים בעתיקות —אמר הטאירי— מנורת חרם עתיקה אשד בה מקום לפתיל אחה ובאמת מכוון המקום הזה להעמדת מנורה כזאת. הכוך הראשון שבהקיר שממול הפתח הוא מחורץ׳ ובצדו השמאלי אתיק. התא אשר אחר הכוך הזה דומה להקודם, רק מעל האצטבאות אין מקום להעמדת מנורות. והכוך שאחריו חרוץ באמצעיתו ובסופו אתיק קטן. ומלאכת הקיר איטר לשמאלנו —אמר אבי־יעקב— נפלאה היא ממלאכת יתר קירותיו. ראו כי בהכוך הראשון טמנו אין חריץ, ובסופו יש אתיק קטן, והכרך השני אשר מעבר להתא הוא מחורץ ובעל אתיק קטן בסופו. עתה נכנום בהתא אשר באמצעיתו. האצטבאות אשר לשלשת צדדיו חטים להאצטבאות אשר כתאים הקודמים. ומעליהם יש מקום להעמדת המנורות. אך יאו כי מתחת להאצטכא הרחבה אשר בסופו. יש מבוא לחדר פנימי. ואם תרכינו את ראשיכם במאד תוכלו להכנס בו. ביי כהחדר הפנימי נוכל לעמוד בקומה זקופה. כספנו את ראשנו כאגמון ועברנו דרך מבוא אשר הוא כעין