Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 154

151 השנה (מניסן תרניה עד תמוז תרנ״ו). המצב בכלל. השנה הזאת היתד, מנורכה בגשמי יורה ומלק וש, והקציר הי׳ טוב כאד. אך הבציר אשר בראשית ימי האביב חשבו כי יהי, טוב מאד, סבל הרבה מהדוחות החזקות אשר נשבו כסוף ירח אייר ומר,תולעת אשר נפלה על הנשנים בירח סיון. אך ככ״ז לא יחי׳ מצבו יותר רע מהשנה הקודמת. מצב המלאכה והמסחר הורע במאד בכל ערי איה״ק. כי מלבד מעמדם השפל מצד איסור כניסת היהודים נוסף עליו גם מעוט התיירים מבני העמים. (בחרף תת׳ ו) לרגלי דבקרת אשיר הושמו על האניות הבאות ממצרים. ומשפחות רבות ומהם נם אומנים ובעלי מלאכה נאלצים לעזב את הארץ וללכת לארק החרימה.— מצב הבריאות לא רע הי׳. פעולת הממשלה ובית מועצות העיר. כל הדרכים אימר בסביבות ירושלם תיקנו. ובר,דרבים ההולכים ליפו וחברון העטדו עמודי אבן קטנים אשר עליהם חרות בשפת ערבית המרחק כקילומתר, למען ירע הנוסע או ההלך■ את הדו ך אימר ככר עבר ואת אשר עליו לעכור עוד. בית מועצות העיר הביאה מבריטניא מטאטא ומרבץ מכוני אשר יטאטא וירביץ במימך שעה אחת את כל הדרך משער יפו עד השכונה האחרונה, ובהם יטאטאו וירכיצו את הדרך שליט פעמים ביום■ למען יחדל האבק החזק המזיק מאד לעינים ולהריאה. כן החליט לקבע בכל השכונות אימר מחוץ לעיר ס נסים להאיר