Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 149

149 — א ט ת י ת אשיר תהי׳ מיושבת מאכרים עובדי אדמה א ט ת י ם, מושבה משוכללה בבל ומסודרת כהמושבות לעבודת האדמה בכל הארצות. מושבות רבות אמנם נוסדו. נושעו. נתגדלו ונתכוננו ע״י הנדיב הנודע הזה הסוכך ככרוב ממשה בכנסי חסדו על הילד הרך והנעים ישוב ארץ אבותינו. אך כל המושבות האלה היו ילדי התקיפה הראשונה; תקופת ילדות הישוב. תקופה, הרת נסיונות ובחינות שונות אשר עלו בדמים יקרים. ואשר אחרי כל הנסיונות לא נעשה עוד הנסיון העקרי אשר על ידו נוכל להגיר כי נוסדה מושבה פשוטה לעכודת האדמה הפשוטה מאכרים פשוטים כראוי. ועי״ז לא יכולנו עיד להחליט, כי מסוגלים אחינו לעבודת האדמה בארץ אכיתם. ולמען תקן את הדבר הזה אשר על ידו תחל תקופה חדשה בהשתלשלות הישוב, חשב ציר אמונים של הנדיב מחשבות זמן רב. ובאחרונה צלח בידו למצא אופן ודרך להוציא את הגות רוחו לפועל. והנדיב הנודע שמח על ההצעה ויסכים עליה, תוכן ההצעה הזאת היא :"לכונן מושבה לעבודת האדמה. אשר בה לא תהיינה אף אחד מהמגרעות ולתקן את החסרונות אשר מצאו המבקרים בהמושבות הקודמות, למען תהיה המושבה הזאת למשל ולמופת למושבות אחרות אשר יחידים או חכמת שונות יאמרו ליסד בארץ אבותינו,. ופרטיה הם : — "האדמה תהי׳ דשנה "ופירי׳ וטובה גם למזרע כל מיני תביאה. מזגה ואוירה טוב "ומבריא ועשירה במים. שטחה יהי׳ די להמשפחות אשר יאחזו "בה. בתים ושאר הבנינים יבנו בה בטרם יתאחזו האברים על "אדמתם. הבהמה. הכלים והזרע הנחוצים להאכר לעבידת אדמתו "והוצאת פרנסתו עד עת הקציר תנתן לו בפעם אחת. מקום "מיוחד יחי׳ למרעה מקנה המושבה, ולהוצאת צרכי הכלל הנחוצות