Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. [Seite]

תרנ׳יז תשלי י3יע תאני 314!. 1896 September מולדו יום ב׳ ער״ה ב״ג שעוס •"ז לגעיס יי״ג הלקים ו ■ן P « 1.. £» לעבר" י!,■ ס n r־ Q n i C t* 111 11 17 בד״ס (נחו״ל) il) ד 8 27 2 א׳ דרה״ש 1 ג 24 12 18 א׳ דמוה״מ 17 ד 9 28 3 ב׳ דרה״ש 2 ד 25 13 1!) ב׳ דחוה״מ 18 ו 10 29 4 צום גדליהו 8 ה 26 14 20 שנת חוה״ע קהלה 19 ז 11 30 5 4 ו 27 15 נ 2 ד׳ דחוה״מ 20 א 12 31 6 וילך וש״ש 5 ז 28 16 22 הוש״ל 21 ב 13 1 7 CCHTHßpb 6 א 29 17 23 שמ״ע (וש״ת נא״0 22 ג 14 2 8 7 ב 30 18 24 ש׳ת (נחו״ל4 ד 15 3!1 8 ג 1 10 25 Octobea^"w3 א״ח 21 ה 16 4 10 ערב יו״כ 9 ד 2 20 26 25 ו 17 5 11 יו״ב 10 ה 8 21 27 בראשית מנה״ח 26 ז 18 6 12 11 ו 4 22 28 27 א 19 7 13 האזינו 12 ז 5 23 29 28 ב 20 8 14 13 א 6 24 1 על״חית״נ בעי שעוח 29 ג 21 9 15 ער״ש 14 ב 7 25 2 אדר״ח 30 ד 22 10 16 א׳ דסוכות 15 ג מנהגים. בליל א׳ דר*ךן מדקדקים לאכול נל המינים הסכלים בחלמוד (כריחוח י!> ו׳ ע״א) אשל שמוסיהס נרמזו נלכה והצלחה, ננהכ«נ לעדת הששלדיס תלקעין ל׳ קולות קודם המשלה משני המעוברות והמניקוח שלא ׳צנולכו לחכות גאכילה עד אחל קלח״ח׳ והוא מכהג קדום. ביום אי דר״ה יחלקו אצל עהכ״נ של התשלדים זיחיס כבושים או עוזרדים לנלכח שהחינו בליל ב,, נעי' אלה״ק אשר אין בהם ימים ונחלים. אומליס השליך אצל הנוחה אשל לא המו מהם המיה. ינצשת נוהגים המשידיס ואנשי מעשה לעלוה על ננוס נהיהס או על ראש המגדל העח’ק אשי 3קלם הע’י ^שי ממנו מ^'ס י^ח ים כנרם. צי׳ס הששלד־ם או! משעיל׳ן ד ל ם ו במנחה. עיוייס (ינ! בע"ס>הששרדים אומליס וחמול לחודה, בכל ימי חג הסיכות קוראים בחולה לק שדל מושן> היום הזה, וכן נחשלה מושן! ’אמרו לק שדר היום (יען ששיקא דיומא איננו נוהג שה) ואח השלל י.זל בעצי!,■ קוראים ל־ל א'מהד׳ קריא’ם.־־בשנת חוה״ט (או ביום ראשון אס חל נשב ■: קוראים נבח׳ כנשיוח אשכנזיס־שיושים אחר ההלל, מגלח קהלה נעעמיר ול : - במגילה כהונה על קלן> בברכת על מקרא מגילה ושהחינו ואחריה קי• ש בחוהט׳ס (וכן בחוהמ״ש) לא 'ג־חו?P’c• בליל הו״ףנוהגים הששרדיס למר,וני נשושל נגמר אמירת כל ששר מהחהילים. ש״ת הששלדיש נוהגים לעשות שדל ההקשות נם במנחה ונמוצש״ה,— עד ם*ף חדש תשרי אין אומרים שחנון, זכרו* ]. ג׳ בו דוינת נדלידו גן אהיקם ושביתת "שוב דיחויים ממעשה. ה׳ בו מתו נ׳ איש מישראל ונחבש ר׳ עקיבא. כ״ח נו שטירת שמעון העריק. והולכים להשתטח על קברו.