Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. ×’

- ג - והמים אשר מעל השטים : יהללו את שם ה׳ כי הוא צוד. ונבראו: ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור: ב,רףןד אתה יי אלדדנו מלד העיולם עושה מעש׳ה בראשית; למנצח מזמור לדוד: השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע : יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוד. דעת: אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם : בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אוהל כהם: והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח: מקצה השמיסמוצאו ותקופתו על קצותסואיןנסתר מחמתו: תורת ה׳ תמימה משיבת נפש עדות ה׳ נאמנה מחכימת סתי: פקודי ה׳ ישרים משמחי לב מצות ה׳ ברה מאירת עינים:יראת הטהורה עומדת לעד משפטיה׳ אמת צדקו יחדו: הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים : גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב: שגיאות מי יבין מנסתרות נקני: גם מזדים חשוך עבדך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי : ויש נוהגין לומר אל אדון וכוי עד וחיות הקדש. . ל, $יר למעלות א?זא .עיני אל־ההרים מאין;בא עזרי : ״עזרי מעם יי עשה שמים;ארץ: אל יתן למוט רגליך אל־ינום שמךך : הנה לא;נום ולא;;שן שמר .ישראל ג .יי שמךך;י צלך על;ד.ימינך ’: יו^ס השמש לא־י_ן?־ה 1;רח5ל.ילה:” י.קנןרך מ<יל רע ישמר את־גפשד : יי