Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 167

ציון לנפש 167 זמן הכתיבה שאפשר לדבש בח עוד ידיעות. בהיותו עוד צעיר לימים ערך קרבות נגד הרוה חמשהית של ההתבוללות ובקשת התקונים בדה במאמרים השובים; שנדפסו ב״לבנון" ונקבצו בספרו ההשוב "ילדי תהי*. בשיבת ציון ראה הרימ״פ פתרון לבל השאלות המנסרות בשעות השבעים והשמונים בעולם היהודי כשישוב העם לארץ ולעבודתה יתהיל מעצמו להיות את חייוהלאמים והדתיים השלובים ודבוקים זה בזה ולהוציא רעיון זה לפעל היתה משאת נפשו. ועד מהרה נזדמנה לו שעת הכשר לזה בהוסד ההברה "מזכרת משה ויהודית״, לפעל לטובת א׳י נמנה חרימ״פ לפקידה; ובשנת תרל״ט עזב את רוסיה ועלה ירושלימה. בקש הרימ״פ לפעי הרבה בארץ אולם לא יכול להוציא מחשבותיו לפעל, מפני המעצורים הרבים •שעמדו לו על דרכו נם קפת החברה "מזבי־ת משה" לא הרשתה הרבה, במשך הימים האלה נסה הדים"פ נסיונות שונים במקצועות עבודה והרשת, ובהם השקיע נם את הונו הוא, מפעולותיו אז נשארו לדורות השכונות "מזכרת משה* ו״אחל משה" בסביבות ירושלם. אה״ב נבנם הרימ״פ לועד הפועל של הובבי־ ציון את אשר פעל הרימ״פ ממש במסירות נפש ימי משרתו זו, אי אפשר לצין בשורות מעטות. המעשה היותר נכבד שעשה בתקופה זו הוא יסוד המושבה "נדרה" אשר תושביה יכבדוהו ויאהבוהו כבנים את אביהם.