Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 162

עבד באמונה ובתמימות, ויתעניי; גם במצב יתר ׳המוסדים שבעירנו, ויחי אהוב וחביב על כל החונים.;הצבוריים ולבל רואי פניו בי היה מקבל את כל אדם :בסבר פנים יפוח, הוא השאיר אהריו כתבי יד מרובים .בחדושי תורה. מעודו היה מוקיר מאד את ספיותנו :הקדומה וישתדל לרכוש לו בית ספרים גדול ובעלותו ילירושלם הביא אתו בארבעת אלפים ברכים ובימי שבתו בירושלם.לא נמנע מלקנות בל ספר או תוצאה שלא היה באוצרו. ואת אוצרו זה יהד עם מה שנשאר בחו״ל העולים לערך שמונת אלפים כרבים. הקדיש בצואתו ל״עק היים**). באופן שיהיה מוסד כללי בעד בל יושבי עירנו. בני ירושלם חלקו לו את כבודו האחרון מבלי זזספדים ברצונו בצואתו. ת נ צ ב " ה ב. הרב ר יואל משה סלומון יל נולד בירר*לם rav תקצ״ח ,־נדב׳ע י״ב חשון חרע׳ג חרי״מ סלומון היה אהד מהבהות היותר ׳מצוינים שבעירנו והיה נהשב בין העסקנים הצבורייס ׳.מהמדרגה הראשונה, בי בהיותו יליד ירושלם ונדל *1 הנדיב השסירסש ש־ יקותיאר שנקווי־ן שדדלנא נרג ׳חשיסת אלבים רייב לבנין בית בשכישו הת־ת •ששרזוין למיד בעד ■-אדצד הסברים הזה.