Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 158

ויהי באשר שמעתי בי נגעו בכם ירי מהבלי ברם הי צבאות וכי נפלו שלשה אנשים ברשת אשד שמנו להם המורים זיקים חצים במתלהלים נגד עם ה׳ ותודתו, לבי הלך מאתי ונעתק צור ממקומו, עיני בגרה בלי תת פוגה לה עד אשר הפרו תורתנו הקדושה .ועזבו מקור מים היים זה אבינו בוראינו אל אלהי ישראל עד אנה. אמרה נפשי, אלה ־־שעים ושלוי עולם את פני תבל באפלה ■ קדרו? עד אנה מאור יושביו בהשבת לילה ישחרו? יומם לא נהתי ולילה לא ישנתי עדי פתאום בא היום שקויתיהו. בא האיש אשר בקשתיהו הלא זה הבחור אשר יתיצב לפניכם חיום איש ירא אלקים הרופא בהי שמעון בן ב״ה נתן פרענקל מק״ק צילין במדינת שלעזיען, הנה הקרה ה׳ אותו לפני למען ילך לשבת על ציון הר קדשנו ולרפאות עניי אחינו הנגועים בתחלואים שונים בעו״ה. ועתה הרנינו יושבי ירושלם. גילו. שפרו גורלכם, הבלים בנעימים לכם יציע. כי היא ימציא מזור ותרופה לבל אש- יבוא לפניו. ובל יאמרו בארצנו עוד. בני ציון הולכים.לשאול בקסמים אשר במתק שפתים יורידו את נפשות בני ישראל שאולה. ואנכי נתתי