Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 142

■או שאר עסקי בנק. אם תקופות לא נסדרו עדין ־עד היום באפן כזה בודאי שאשמים בזה במדרגה ־הראשונה האברים עצמם. הם, שהדבר נוגע ישי •לכיסם צריכים היו להבליט בענין זה יזמה יותר עשירה ■ויותר עסקנית, והצעד הראשון להתנשמות הדבר הוא •לאסוף סבום ידוע מתושבי המושבה (או ישר מקופת :הועד) בתור הון יסודי ועל סמך זה לבא אה״ב .בדברים עם המוסדות הפיננסיים שלנו בדבר הלואה. באפן,יזה יקצוב האפ״ק לבל קופה הלואה כללית אהח לפי מעמד הבריה, והקופות תהיינה הפשיות לעצמן ותובלגה לעסוק נם בדביים היוצאים מהוג העבודה של היום. הרי רחובות וזירון—יעקב! :נמצאו שם אנשים עסקנים בני—מרץ והעלו את הקופות שלהן לגבה ידוע, והאמנם אין ראשון •לציון ופית, למשל, יכולות לעשות מה שעשו רחובות וזכרון יעקב?. בסוף רוצים אנו עוד להוסיף בנונע להקופות, ■את ההערה החשובה׳ שאנו מוצאים בדדה של האפיק, שלא היו שום הפסדים (או במדה שאינה נכרת בלל) במשך זמן עבודת חאפ״ק עם הקופות. להפך ההון שהשקיע הועד האדיסאי בתקופות ־עלה לתלי הרבית שמשלם לו האפיק עד סך