Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 138

138 לוה ארין ישראל כאן לנמוקים יתרים. אדם מישראל, •עירוני או בפרי, שיש לו אפשרות לקבל הלואה למשך זמן ארוך ברבית זולה ועל מנת לטלק ההוב קמעא קמעא— מובן,—שאדם כזה הוא בר־יכלת לנטוע נטיעות ולבנות בתים או לשבה באפן אינטנסיבי מה שנטע מכבר, מבלי שעול ההובות יהיה מורגש לו ביותר. אבל האפ״ק בתור בנק קומרציאלי שבספיו שלו ושל אהדים מיועדים לחיות תמיד עובדים ושבים, לא היה יכול לעסוק ע״ח עצמו בהלואות לזמנים ארוכים לכל היותר יבול היה לעסוק בזה במרה מונבלה. מתוך הכרה עמוקה בחשיבות הדבר החהיל איפא האפ״ק (בשנת 1900) להשתדל בדבר יכישת בספים " לצרך זה ממוסדות אהרים. באפן זה נמסרו להאפ״ק סכומים מקרן־הקימת יישראל, מהברת "עזרא" בברלין וגם הפונד שע״ש "דוד ופני ולפסוך. ובהבספים האלה הונה היסוד לשכונות תל־אביב ונהלת־בנימין ביפו והרצליה בהיסח (לזכרון משה—בירושלם נתן הבנק עוד קודם לכך הלואה לזמן ארוך מכספיו הוא), נבנו בתים בשביל פועלים בשבע מושבות והוטבו והושבתו חרבה פרדסים וגנים במושבות. בלשו; המספרים יוצא כך: לבנין השכונות ביפו ובחיפה ובירושלם