Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 85

ער היכן כח בית דיז יפה: מכתי הסכמה וגלוי דעת ממע״ב ממוני ומנהלי ועד הכללי אל הרה״ג היושבים על מדין בעיה״ק ירושלם ת״ו משנת תרמ״ב לפ״ק. ב״ה למע״ב הרבנים היושבים על מרין בכוללנו הי״ו׳ שלום וברכה. יקבלו מעכ״ת ששה נא "פ שכר טרהתם בעד שלשה הדשים שבט אדר ניסן, והננו להודיע לכבודם, כי רצונם ודעתם של דוב בני כוללות הפרושים הי׳־ו. א. אשר חובת מעכ״ת היא, לדון בין איש לרעהו, אמגם להטיל שמתות ולגזור גזרות ולתקן תקנות הדשות ולגזור איסור על דברים המותרים [אף שיהיו נראים בעיניכם כי נכון הוא לפי צורך הזמן] אין בידכם בלתי הסכמת טובים השנים דוקא, ה״ה הרב הגאון הגדול מוה׳ יהושע ליב דיסקין נ״י והרב הגאון כד מוה׳ שמואל סלאנט ג״י, ומה שיצא מבלעדי הסכמת שגי הרה״ג הנ״ל דוכא, גילו הצביר דעתם וכתבו וחתמו שאינם מקבלים עליהם. ב, שלא להטריח את הבעלי דינים לעלות הערת המערבת : שבת הדבר היתה רוב הנורות והחדשות שהחלו הדיינים לריטיל על אנשי העיר, ולכן גצאי ממוני ומנהו1, הועד רחובה רי&רווז את המכתב הזה שהיא חות דעת הקהל ד,ידו מלטי כי לא זאת היא חובת הדיינים! במבואר בתוך המכתב. וראוי לדייני הצדק שבכר זמן וזמן ל׳בוים יב לדברי המכתב, שהוא דעת רוב בני ירושל־ס בזמן ההוא, ומה נם בזמננו זה,