Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 53

מחיי הערכיים 58 להעבריים הקדמונים למאכלים העולים על שלחן הגדולים כדברי ישעיה (כ״ה ו׳) .ועשה ה׳ צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים ׳שמנים מ?!חים*. כני ישראל הזכירו בתיאבון את הירקות ופרי האדמה שאכלו במצרים (במדבר י׳א ה׳),את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השוטים*. ואלישע (מלבים ב׳ ד׳) .צוה לנערו לבשל נזיד לבני הנביאים״ ויצא אחד אל השדה ללקט ארית».— ובועז (רות בי) אמר לרות .וטבלת פתך בחומץ" זה הוא »חמחאלל* שהזכרנו לעיל.— רובע הקב הדיונים שנמכר בחמשה בםף (מלכים ב' נ׳ ביה) הוא *ריגיל אל חמאם" (רנלי היונים) שמוכרים נם עתה לדלת העם במחיר מצער.— נם מאבלי ההלב לא נשתנו עתה הרבה מאז.— יעל(שופטים וי י״ט) פתחה את נאד החלב ותשקהו. איוב (י׳ י') אומר: *הלא בחלב תתיכני ובגבינה תקפיאני/— ודוד הרועה (שמואל א׳ י*ז י״ח) הביא לשר האלף עשרת חריצי החלב•י— כפירות לחים ויבשים צותה התורה (במדבר ו׳ ג׳) על הנזיר שלא יאבל ענבים לחים ויבשים*—