Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 24

בידו, ואם יתהייב יופרע ממנו, וזאת עולה כמה אלפים רו״3 שכך הוא תובע, והיפרע?—ואת שלוחי .הממונים דהה כדרכו מראש. וסוף אין. נם זה מקרוב מסרו הממונים הי״ו שטר ברורין קאמפראמום בחתימת ידיהם וידי ו״פ לאפין גבאי הת״ת, וסמכו על ארבעה אלה, הרה״נ מ׳ הערץ הוטנער, הרב הגביר מרח מרדכי יפה, הרב ר׳ היים לייב אייגעש והרב ד, אליעזר דן ברלב״ג, וענה רש״ב כי לא יזבר שם "החצר" רק סתם "תביעות" בשטרי הברורין, והו/רצו;ם לזאת רק לשום קץ, וכבר התחילו הטענות, ויעידו כס ארבעתם או השנים אשר מצדו בשלמי הסירובים והדיחויים בכל יום עד אשר נלאו הבוררים ונלאו מורשי הממונים ובכל זאת עודם בעמדם יעמודו. והנה רש״ב ואשתו כבר חם בביתם עפ״י הבטחתם להקונסל אמעריקאני החדש שלא יסעו מזה עד יוכמר בדשפט החצר. ועתה יאמרו נא יראי ד,־! גאונים וצדיקים, אם יש מקום לזעקתם? על הממונים הצדיקים הנאנחים והנאנקים על כל אלה כי היתה זאת בימיהם והנם נעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם עונים בידעם כי עד ארגיעה לשון שקר׳ ושפת אמת תכון לעד, ואש גם כולנו החרש