Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. ×™×—

— ה — V כתה־ הנדיבים והמה יתנו להס מכל מהכל אכי ■אכל אי מחת ככף, ומרנקיץ יכרו כיה כיוס האדזרו; כל «;כה בהדרי הז״ז בכד התלמידים ומלמדיהם והיא תקרא בכס "חניכת המזכה", וקידם הסעודה יאמי־ו כל הנערים בבהכ״נ ־ ש״ה כעמים, כמנץ "כבו', את הכסיק "כבי כברו לגו מעט אכל" ואס״כ יאמיי כיד הכירים בננזן [טעם המנהג הוא ע״פ הסוד) טבת. בכ״ד כו מדליקים ככל כתי הכנסיות שבארה׳ק מנורית כל שמן זית רבית ומזכירים את נשמות המתים אכל מתו ירט: כהים *׳ ויום בשנת התקצ״ז נטה״ק צפת ת״ו. שבט. בחנוכה עכר בו ילמדו הספרדים בישיבותיהם כמעט כל הלילה. ייהדרוילאכל מכל מיני פידות הנמצאים בעיר, ילפני אכילת כל פרי ואחריה ילמדו למודים מיוחדים. מליקטים מתנ״ך מכנה וזיהר, וגם יתפללו וישוררו תפלות ופימיניס מיוחדים (הלמודים והתפלות נקבצים בקובץ מיוחד בכם "פי־י עץ הדר"). בבהיכ״נ אככנייס־פריכים אומרים בשחיית הפיוט כל ארבע פרשיות אחר חזרת הכ״ן, ישל מוסף אין אימרים כלל. אדר. ז׳ בו, בהרבה ישיבות ובתי מדרשים ילמדו כל הלילה, וחכמי צפת ילכו בי ביום על קבר רכביי אשר בכפי מירון ללמד ולהתפלל. בעה״ק צפת, טבריא, יפו והביו; קוראים את המנלה גי׳ד יבט׳ו ובאהרון בלא ברכה. אי; אימרים קיובץ בפ.־ים.