Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 149

149 תולדות הרר״י משהלאוו הארץ כבדוהו ויאמינו בדבריו וילוו *) לו בסף לטובת העדה בבל עת הצורך בלי משכון ובטוהות לשלט .להם באשד תניע החלוקה. ומאשר בי כבד היה זקן. המנות האלה הם עפ״י הרוב בקבוק יין נבחר, הי- יקבי מלא יין ביום ההוא עד בי דא קמנו מעל השלח! עד עת המנחה, ואחר התפלה שבתי נקראתי אל ר' ישראל לסעודה שלישיה. ורביבו התחיל לדרוש בדברי הורד, ואחר נחנו המסובים בזמירות קול® וימשכו ננינותיהם עד בא השמש. 11 ההגדה מסורה עד היום בפי צאצאיו ובני משפחתו כי אחת השנים שעמד בראש העדה כעי״ק היתה שנת בצורת גדודה עד כי החטים נתיק־ו מאד וכשוק החטים לא היה חטים כלל בנמצא! וגם כסף החלוקה התאחר ולא הגיע בזמנו ותגדל אן דאגתו ודאגת חביריו בההנהגה עיד קנית חטים למצות בעד בני עדתם! ובעוד הם יושבים וחושבים ממי ללוות כסף ואיפוא להשיג חטים הודיעו לו כי ערביים בידואים הביאו סמוך לחצירו גמלים טעונים חטים והם דורשים אחרי מעונו, הערבים נכנסו אל ביתו וישלח את נאמן ביתו לראות מהות החטים ולהשתוות עמהם במחיר ואחרי אשר באו לעמק השוה הודיע דהם כי כעת אין לו כסף במזומן, והבירואים השיבו כי אין מניעה אודות הכסף ונאותים הם אם יתן להם סתקא לשלם אחדי זמן ידוע והוא קיים בשמחה את שאלתם, והחטים נתחלקו לכל בני העדה בפי מספר נפשותיהם ויאפו.את מעותיהם בשמחה ובבא זמן המוגבל לפרעון הפתקא היה כבר הכסף מוכן אצלן אך הבידואים לא באו לגבות החוב בבל ימי חייו וגם אח״ב בימי הנהגת חתנו הר״ר ישעי* בורדקי ז')ל עד היום הזה, ויהי הדבר לנס. 11 I