Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 81

81 פעולות הנוצרים לישוב הארץ באהד הנליונות מהעתון הנד אומרת גברת מינור: "אחינו היהודים רואים בתנועתנו אות לביאת המשיה וגאולת הארץ קרובה לבוא, המה מחבבים אותנו יען בי שומרים אנו את השבת במוחם". אבל ההתלהבות חלפה, ובשנת 1852 (תרי״ב) בותב דד רובינזון שמצא את האברים נואשים וחפצים לעזוב את הארץ בהזדמנות הראשונה, ולפי דבריו "הבל ורעיון רוח הוא להשיב את היהודים לעבוד את אדמתם". אהרי זמן מה פרצה מריבה בין האברים . ובץ משולם, מבלי התחשב את הפרטים שהביאו לידי המריבות יודעים אנו אך את המופת האחד בי בשנת 1853 (תרי״ג) עזבו האמריקנים את ארטם לבלתי שוב עוד אליה. ואז נסו ליסד מושבה. בעמק השרון אצל ואדי מוצרה, לא רהוק מהמקום שעתה עומדת שמה המושבה הגרמנית "שרונה"—ויקראו את המושבה החישה בשם ,,הר התקוה"—אך התקלה נהפבה להם לרועץ ואז בא סיר משדי מונטיפיורי לעזרת האברים האלה ויקנה מהם את הברם הנודע י בשם "ברם משה" וימסור את ההנהגה לידי המתישבים האלה. הגברת מינור מתה ונקברה באחוזתה בנוומבר שנת 1855 (תרט״ו) ובבית הקברות הראשון הזה נקברו גם שאר העוזרים לה בחייהם, ממלא מקומה פרידריך 6