Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 48

לוה ארץ ישראל 48 מהדור ההדש תלמידי בתי המדרש העליונים והבינונים ורבים מהם החליטו לעזוב את למודם וארץ מולדתם ולילך לארץ המולדת האמיתית ערש לאומיותם ולאמן את ידם בעבודת האדמה, ולהתנחל בה. תלמידי בית המדרש העליון שבחארקאב היו הראשונים שיסדו הברה לתכלית זאת שקראוה בשם בית יעקב לבז ונלכה,ומשם התפשט הרעיון וישפוך את רוחו על התלמידים שביתר בתי המדרש. ומספר קטן מח״בילי״ים האלה ־*היו רווקים עלו עוד” בשנה הזאת לארה״ק בחשבם ב• אהרי אשר יאמנו את ידם בעבודת אדמה ימצאו בעלי הון שיבוננו בעדם מושבה ע״ט שישלמו את מחירה מעט מעט וזמן מה אחרי בואם מצאו עבודה בשבר בביה״ם לעבודת האדמה "מקוד, ישרא" ובהשכר המצער שקבלו חיו יחד חיים חברותיים עפ״י התקנות שיסדו להם ואחדים מהם שעבודת האדמה היה יותר מבפי בהם עלו ירושלימה ויחליטו ללמוד אומנות המחיה את בעליה וילמדו את מלאבת המסגרות והרטת עין ובבר הבינו בלים שונים שעליהם היה טבוע "החרש והמסגר" ויחד עמדו תחת פקודת הרי״ט פינס. אך האחרונים נובהו בי אומנתם לא תתן להם די פרנסתם ואחרי נסיונות שונים עזבו את הארין, אבל הראשונים זבו להתנחל אחרי עבור שנתים על האדמה שנקנתה למענם ונקראה בשמה הראשון״נדרה". וגם עשירים ממחוזותי שונים ברוסיא עלו בשנה הזאת ליפו לתבלית יסוד מושבה, אך לא באו לידי הסכמה ופעולה עד אשר עלה ההו״צ מר ז, ד. ליבונתין