Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 43

_ירושלם בארבעים שנה האחרונות 43 הגביר מר 1 מ. ג. לעווי שהזכרנו למעלה לייסד כירושלים בית חנוך יתומים לתורה ולמדעים וד״א) בי אז נמצא לו איש כלבבו הוא ההבם והסופר המצוין ד״ר וו. הערצבערג ז״ל שעזב את משמרתו בביה׳־ס "מקוה ישראל" ולידו נמסר ליסד הבית ולנהלו׳ ונקרא בשם "בית יתומים לבני ישראל הנוסד מנדיבי אשכנז". ההתחלה היתה אמנם מצערה וקשה מאד בי פרי . הקרן הקיים הנאסף במשך הזמן לסובת המוסד הזה לא היה די רק לכלבלת ארבעה הניבים, אך גם השגתם של הארבעה היתה קשה מאד, ורק בהשתדלות המשכילים עלה בידי המנהל ד״ר הערצבערג למצא י ארבעה יתומים שני ספרדים ושני אשכנזים,.האחרונים היו יתומים מאם, ואביהם איש זקן חלש ומסבן שהתפרנס את עצמו בשאיבת מים לביהבנ״ס שבחורבת ריה״ה ובהוודע הדבר להקנאים רבו אתו ומררהו ויאיימו עליו שאם לא יוציא את בניו אזי תקופה ’ פרנסתו, ובלב נשבר ונדכה נאלין הזקן הזה להוציאם מהבית שמשם נשקף אשרם, ודיר הרצבערג הוברח לקבל תהתם שני יתומים ספרדים שהם לא סרבו מלמסור את בניהם לבתי ספר וחנוך ויקבל בו מורה ספרדי, ונם את מר שטיינהארד הנזכר. אך ב משך הזמן נתגדל ונתרהב, וע״י השתדלותו של המנהל