Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 38

38 לוח אוץ ישראל יצטרכו לחפור בורות, וגם דגים יהיה להם לאבול לשבעה. והנה מיד בהתישבם בהדשי החרף הראשונים סבלו מיד צרות ותלאות מפגעי הזמן, בי ברדת נשם הזק גאו מי הנחלים שביניהם ובין יפו, ויחסמו עליהם הדרך עד כי לפעמים סבלו הוסר להם, בי בהמושבה עצמה לא השיגו לקנות מאומה, אך זה לא היה מפריע עוד את ישובם, לולא מהלת "קדחת הבצית* ששלטה במקום הזה בירחי הקיין בבל תוקף עוזה והם לא ידעו כלל להזהר, ותפיל רבים מהם למשכב, ורופא וסמי מרפא לא היו בהמושבה, והבריאים הוכרחו לטפל בהחוליים, מהם הובאו ליפו ומהם לבתי החולים בירושלם. ואחדים עלו לקרבן על מזבח הרעיון, והנשארים לא יבלו ולא אבו לשוב, ובך נתבטל הישוב, עד עת תקופת העליה, שאז קגו העולים מרוסיא בעלי הון ורכוש את האדמה מבעליה הראשונים, ויתישבו בגובה הנחלה ויהפרו בארות,. ויטעו בסביבה יערים ש ל מ י ם של עצי אקליפטוס שהטיבו את אוירה, ותלך הלוך וגדול עד כי כעת שם "פתח תקוה" נאה ויאה לה באמת, ולולא מיסדיה הראשונים מירושלם מי יודע אם נפלת נחלת "אימלבם" המתוקה(כשמה הערבי) בידי אחינו. בשנת תרל״ח באמצע עבודתי בהכנת ספרי