Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 33

ירושלם באיבעים שנה האחרונות 33 העליונה שבהת״ת, ועם התלמידים הצעירים שבהישיננה. וכהוודע הדבר להר,נאים עשו את העיר כמרקחה וביום השבת באו לביתו של הרמנ״ב ויצעקו ויתהוללו עד בי הבטיה לבס1 הדבר׳ ולמחרתו אספו אסיפה בבית הועד אשר לבקרה האספיטאל ויאיימו על נבאי הת״ת לבלי יעשו ה ה תחלה האיומה הזאת, ועוד זאת כי י ישלהו מיד בהזרה את הכסף לידי השר מונטיפיורי, והגבאים בראותם בי סערת ההמון גדולה ואי אפשר להשקיטה הסכימו לחם על הבל, אך במובן לא מהרו לשלוח את הכסף בחזרה רק הודיעו לראשונה את מצב הדבר לה שר והוא בעוצם אהבתו לקיום הדת וחזוקה לא התרעם על אשר מאנן למלאור, בקשתו וינדב את הסכום ששלח, י להחזקת הת״ת. והמורה המסכן שטרם זבה עוד לקבל שבר לימוד, קבל— בבואו להתפלל בליל ש״ק בבית הכנסת של האונגרים—מכות נאמנות בתור דמי קדימה. מצד השני ההלה שמש ההשכלה לשלוח קוי אורה, בי ע״י מכתבי עתים ספרי ההשכלה שהלכו הלך והתפשט י) וע״י הפעולה הממשית של 1) הקריאה בספרי ההשכבה מצאה לה טסלות בין הרבה שהצעירים וגם בין בעלי בתים. והצעירים האמידים קנוס בבסף שלא וישאילום למבירהם ומיודעיהם והכל היה בהסתר ובשור כי הקנאים למדו את :•שי החשודים בהשכלה ואמותיהם כי בל ספר 3