Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 22

בן צ״א שנה ירושלימה לדאות ולהתבונן על המצב. חנכחי של ירושלים ויושביה, שלא ראם זה שמנה• שנים בתקוה כי יובל להיות נם באחרית ימיו למגן ולמליץ טוב לעיר משאת נפשו. בירח תמוז עזב הימר משה מונטיפיורי את עירי מנורו ראמסגאטע וילך למסעיו לעיה״ק בלוית מזכירו׳ . הנאמן החכם והבלשן הנודע ד״ר א׳ לעווי ז״ל, וביום א׳ כ״ב תמוז עמדו רנליו בשערי ירושלים ויתאכסן בחבית שהוכן לו מראשי העדה (בי בית מלון יהודי לא היה עוד בעיר) אך מפני חולשתו לא יכול ללכת בעצמו לבקר את כל חמוסדים .והישיבות רק בקורים אחדים עשה בעצמו ולהנשארים שלח את מזכירו ביחד עם השרב שהביא אתו, והם הודיעו לו את אשר ראו בעיניהם ואישר שמעו אזנה ירבני עדת האשבנים כמוחר״מ אויערבאך ובמוהר״ש סלאנט ז״ל הנישו לו עוד ביום בואו»מכתב נלוי" שבר מתאמצים הם לשים לאל את כל דברי "ההודעה הנסתרת״ של האדונים: מונטאנו ואשר, והשר משה׳ מונטיפיורי שנם בימי שחרותו לא היה- בעל בקורת חדה ועשה טוב וחסד רק לשם אהבת הטוב מבלי להתבונן אם מביאה היא את התעודה הרצויה, מצא• גם הפעם בירושלם את ך,בל טוב וישר ויישמה. מאר