Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 7

ירושלם בארבעים שנה האחרונות 7 להזהר לבלי להתחיל בריב ומחלוקת כי אהרי התגלעו אז גם גאונים צדיקים ובעלי רוח כביר לא יוכלו לעמוד מפני אהבת הנצחון, והיא שהחריבה את עירנו. מאורע מדאיב אחר שהסב ג״כ חלול כבוד ירושלים בין אחינו שבחו״ל קרה זמן מה אה״כ לרגלי התרגשות של איש אהד מהקנאים שעשה מעשהו מבלי שאול את פי רבני העיר וראשיה, וזה הדבר: ההכם והחוקר המצוין בדברי ימי עמינו פרופיסור ה. גרץ עלה לירושלם בלוית אחד מעשירי ברלין וירא ה׳ מר מ. ג. לוי, ויתאכסנו בבית דר. לונדון רופא ביה״ח רוטשילד. וביום חשבת באו לביהכ״ג הגדול להתפלל; ועוד טרם כלו להתפלל, התפרץ אחד מקנאי האונגרים ויעל על הבימה, ובקול רעם ורעש צעק וקרא כי ה׳ גרץ הוא כופר. ומין והנהו מוחרם ומובדל מכל רבני וגאוני ישראל. לאשרנו לא שם איש לב לדבריו וסדר התפילה לא הופרע; אך כמובן חרה להם במאד על העלבון הזה ולא יכלו להביט עוד בעיני אהבה וחמלה על יושביה ויקלטו רק את הרע ששמעו עליהם, מר מ. ג. לוי כתב מיד בהיותו בשכם למו״ל המגיד ע״ד המאורע הזה. ודר. גרץ פרסם בעתונים אחרי שובו לביתו,