Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. יט

—י ט — כשחל פורים בשנת(כיחשלם) מהרם המהדרים לשלח ממת לשכניהם כשכת(כי כן הנהיג הרלכ״ח זלה׳ה משכי על כס‘! הרמות פה). ולוכשים בגדי שכת ביום הששי(י־׳ד)’יפייס הראשון(נו״ו). ניסן. המהדרים יאט שלש מצית מקפים שמורים בערב פסח; אחר חצית, ורק אנשים יעסקו בכל מלאכות האפיה והם מלוכשים בגדי ירכו ואומרים הלל. בו ביים אחר חצות ילכו יושבי העיר אצל מתל המערבי להתפלל תפלת מנתה ילאמר פדר הקרבת קר כן פסח. ליל א׳ של פסח אומרים בכל בהכ״ג אחרי ש״ע הלל שלם נכרכה תחלה וסיף. י/ין אומרים מערבית ולא סיוט כפסח ובשאר המועדים. בתפלת ותערב ונו׳ אומר ההון ישם נעבדך יכו' לפני יתתזיכה ומסיים בא״י המחשל״צ (וכן בברכת שים שלום ישלים רב בר״ה ועשי״ת ויו״כ מסימים המברך את עמו וני') לבלי לשנות ממעכעת הברכה הנהוגה, בשבת חוה׳מ או ביום הראשון והז׳ שחלים בשבת קוראים שיר השירים במגלה כתובת על קלף ומברכים על מקרא מגלה ושהחינו, כנו׳ אצל סיכות. הספרדים האיכליס קטניות בפסח, בכ״ו ארו לא יאכלו יען פעם אחת בדקי את הארז כ״ס ולבסיף נמצאה בו הטה אחת• יש:.ן שומשמין המון העם יאכלוהו והסכמים ידליק׳ בו אבל לא יאכלוהו. בשביעי של פסח יתאספו הססידים לבהכ״נ כשתי שעות קידם אור היום וישירו כל השירות הנמצאות בכתבי הקודש ובאחרונה שירת הים. ' •V' •־£ I