Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 137

הסד יש מאת חמדה בן־יוזו־דה מי לא הביר את פוליסה מזל I היא נבר מתת ועד היום אם רק יזבירוה בשמה הילדים בורחים לכל עבר, בי היתה, עליה השלום ותמהול לי, רשעת. נתלה. בעלה מת כשמנה ועשרים שנח לפניה ואומרים כי נאסף בלא זמן אך מפני בי מודה את הייו של התמים והצדיק. בנותיה סבלו ממנה יותר מאשר היחידי׳ בעבדות מצרים ובבל זאת אהבוה אהבה עזה, בלי מצרים ובבתה יתר מכבוד אב, אך בל זה לא נחשב בעיניה לכלום ולא הואילה לשים את לבה לבל אלה, בי היתה בלה נתונה לבנה יחידה, נסים שמו, אך קראו לו מ ר ק ד ו, בי מברתהו לסגולה מיד אחרי הולדו לשבן עני בעד חמש מג׳ידיות, והיא בוליסת קראה לו בשם החבה: קדיש. בת שתים עשרה היתה בוליסה מזל בשהשיאוה לבעלה. במשך עשר שנים נחשבה לעקרה ורק בהיותת בת שלש ועשרים ילדה את בנה בכורה, אך הוא מות 11