Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 112

קיים את הבטהתו רק נזהר בעצמו במאמריו,'והרבנים נם הם לא עמדו ע״ז והדבר נשתקע. בשנת תרל״ד נפרד מר מיכל הכהן —מפני מיעוט ההכנסה— וה״חבצלת" נשארה בידי מר פרומקין, ומאז הקדיש מר פרומקין את עטו לטובת ירושלם והתקדמותה ומאמריו פעלו פעולה רצויה. מכשולים רבים מצאו את המו״ל על דרכו כי במאמריו נגד ה״חלוקה" ונגד ההנהגה הקנאית משך עליו את המת הרבנים והממונים וביחוד מאמרו ל״הרמת קרן ירושלם ותושביה" תרגום ה״רפורט* של האדון מוגטגו והדר. אשר, שעלו לבקר את ירושלם, והמאמר הזה עורר לא רק את חמת רבני ירושלם כי אם גם את עברת הפקוא״ט דארה״ק שבאמשטרדם שהבינו שהמאמר הזה יסוב נזק גדול לה״הלוקה" ולכן יצא שנית פקודה מאת הרבנים .והממונים כי מהיום והלאה עליו לשכור שני אגשים אחד ספרדי ואחד אשכנזי, וכל מאמר של תורה ושל חכמה, יראה טרם שימסור לדפוס להמבקרים. ואם לא ישמע לקולם אז ידע כי מרה תהיה אחריתו... אך הוא לא שמע לדבריהם. ויוציאו הרבנים "אסור" י) על ה״חבצלת" וידביקוהו בחוצות העיר וגם פרסמוהו בה״אריאל" ו״הלבנוך. 1) וזה נוסה האיסור "בעזהייה. הן וה כשלש שבים, אשר