Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 98

האיש ונשא אשה שנית מי שהיתר, שפחתו, בעבור זמן מה הרה האשד, הצעירה. — להאשה הראשונה חרה הדבר כי תקל בעיני שפחתה,ולפתאום הרה גש היא, ותלדנה שתי הנשים בפעם אחת הראשונה בן והשניה בת. ויברך אלהים את האיש במעשי ידיו ובמלאבתו אחרי הולידו את הבנים (עבודתו היתה מכשף, ר״ל עושה קמיעות ורפואות והשבעות להפלחים). ויאמר האיש בלבו: בל זמן שהיתה לו אשה אחת היה עני ואולם אחרי שלקה עוד אשד, עלה והצליח, הבה ויקה אשה שלישית ודאי שיצליח יותר. הלך ולקח לו אשד, שלישית צעירה ויפה ■שהולידה לו שלש בנות. לסוף מת האיש. האשה הזקנה ירשה את הבית והנהלה ותגרש את השתים עם ילדיהן. האשד, הצעירה שהיתה יפה ובעלת קול ערב הלבה והיתה ל״משוררת" ובהפצה לנקום בצרתה, פתתה את בתה שתהיה ג״ב ל״משוררת", באופן זה יסדה האשה בית משוררות ותקח את צרתה השניה למשרתת בתוך הבית. — עתה עלה מספר המשוררות היהודיות ברחוב היהודים למאה והמשים. — מובן בי נמצאים בקרב היהודים אנשים שלבם נשבר לראות בשפלת קד,לתם, ואומרים בי החבם־בשי הקודם אשם הרבה בדבר כי לא דאג למוסר בני הקהלה, והיה איש קשה לבריות.