Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 69

אפרים ובת השמרונים 69 ראשיהם אל זרובבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם: "נבנה עמבם, כי בבם נדרוש לאלהיבם" בהיותנו רחוק מאד מהמקרים האלה נובל אך לשער בי אמנם העומדים בראש התנועה הציונית אז ידען היטב בי הגרים האלה קשים לישראל בספהת אבל בבל זאת היתה התשובה •מענה זרובבל אל ראשי השמרונים, ״לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינר רחוקה מסבלנות: והיא היתה במדקרת חרב אל לבות הנדחים האלה ואשר בלי ספק היו ביניהם רבים מבני אפרים, ובני יתר השבטים אשר נשארו בארץ, ולולא הדהוי בימתי ידים, אולי היו מתקרבים אל אהיהם בני יהודה ובנימין והיו נשארים בין אהיהם לעבוד יהד, עבודת הקודש אכל תשובתו של זרובבל הולידה משטמה הדשה,יותר נוראה ומסוכנת, ומני אז נהיו למוקש לעולי הטלה ויחלו להפריע את מעשיהם בבל אשר יבלו "ויהיו מרפים את ידי עם יהודה ומבהלים אותם", במל־מינות ושטגות פעלו על לבות השרים והפהות לעצור בעד בנין הבית, נם הלשינו על זרובבל בי הוא נותן את לבו כלב מלך ושליט ובי היהודים חושבים למרוד במלך פרם, ועוד דברים יפים באלה, אשר גם בזמננו זה, רגילים אנחנו לשומעם מפי שונאנו ההצונים, וגם הפנימים. והמלשינות עשתה פריוזרובבל נקרא בבלה,