Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 50

לוה ארץ ישראל ׳50 ■עם רב״ יהושע נתן להם עצה ״בי ילבו, היערה ■ללחום את הפתי". אלמלא היו בני אפרים נוחים אל אהיהם, יהודה' ,ובנימין שביניהם, והיו באים אליהם בעצה אחת ■לדרוש עזרתם יהד, היו עולים על הפריזי לגרשו .ולהבחידו מן הגבול, אבל גאות בני אפרים היתה גדולה עד מאד, ותהת בקש עזר מאחיו, נתן אפרים ■יד לשכניו הזרים הכנענים ויתנם לשבת בתוכו. הצעד ■הזה היה היותר מסובן והוא אשר הדחהו למדחפות. בעת חלוקת הארץ נהיה שבט שמעון לשבן ליהודה, ובנימין ירש נהלתו בין יהודה ואפרים, יתר ■השבטים זבולון יששכר אשר נפתלי ודן היו שבני אפרים מצד אחד. גם נבלע בתוך אפרים חצי שבט המנשי, אשר עבר את הירדן. גם שני השבטים והחצי מעבר הירדן היו גם הם שבני אפרים, וכל אלה השכנים התאחדו מעט מעט ונבלעו במשך הימים בתוך אפרים, יהושע בן ■נון בהיותו אפרתי וידע היטב את בני שבטו "המיוחסים הגדולים" אשר התיחסו תמיד להיותם בני יוסף הבן ההביב ליעקב, ובידעם על פי מסורת אבות את ברבת יעקב אל אפרים, "ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו, וזרעו יהיה מלא הגוים", ויחשבו את