Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 42

במוקדם בשטר על שנה ויותר, וברבות לוקחי השטרות העלו המלוים את שער הרבית, ולבן בזמן •קטן עלה בידי מחוללי הרעיון ') ליסד הברה בזאת, ויקראו שמת ,גמילות חסדים שערי חסד״, במטרה שתלוה - בסף מבלי בל נשך. ולמען יהיה קרן ההברה בטוח תמיד ולא יהיה גורלו בגורל קופת ההלואה שיסד ד״ר אלברט כהן, במו שהזכרנו למעלה, שמנהליה גהלוה במדת רחמנות נפרזה, ולא מכרו את המשכנות גם בזמן פרעון היותר אהרון, לבן תקנו מיסדיה חק עקרי כי החברה תלוה רק על שטרות 2) של הכוללים, באופן f1 לטוב יזכרו אחדים מחמיסדים שנשארו נזנרוני, והם: טו״ר הרב הגאון ונו' נמוהר״ר משה נחמיה כהניו ראש ישיבת עין חיים (לפנים אנ״ד בחסלאוויין) שהשתדל הרנה ביסודה, וחבר אח פפר התקנות עילה, והגביר הנכבד טוהר׳ר אברהם מטמאן מאוננארן שנדב סנזם מסוים והיה סוכנה כל ימי חייו, וביחוד הרבני וכוי נמוהר״ר שלמה זלמן פרוש שהקדיש את כל עתותיו ועבד ככל כחו להרבות חכריה, ולשמירת התקנות ועוד, וכלם עבדו שלא ע'מ לקיפ, זכרה להם אלקי יטונה רק אחרי כשלש עשריוח שנים נאשר קרה בי נם אחד מהכוללים הגדולים נשבר ועמד מלשלם, וכוללים אחדים נמנעו מלתת שטרות, שנו את התקנה העיקרית ויתחילו ללוח גם על משכנות כטוחים והם עושים את מעשיהם בסדר וכהשכל עד כי עד היום לא נאבד מהקרן מאומה.