Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 169

'169 ה ע נ ה ויניד לארצות רחוקות. כית החרשת של שטיין ושיתפיו שקיינו שיוכל להתגדל ולהרבות מספר פועליו, עמד בדרכו. ופועלים רבים נתפטיו, אך מזה אין לשפט על העדר הצלחת בתי חרשת בכלל, כי אם שיסור בהי החרשת דורש חברות גדולות שכראשם יעמרו אגשים מגוסים ובקיאים בהמקציע הזה בכלל׳ ובמצב ארצני בפרט, ואז יתקיימו ויצליחו. וביחור בעת שלפי הנשמע יתחילו לבגית מקרוב מסלת ברזל שתלך מקהירא דרך וואר«אל*עריש לירושלם. והדבר העיקרי העוזר עתה להטבת מצבה הוא הבתים הרבים הנבנים בכל רוחותיה וביחור השטנה הגדולה ,אחוזת בית* ששנים אחרות עמלו מיסדיה עד אשר עלה בידם לגמור את המקנה בערכאות ולהשיג את הממה שר הבנין׳ ובסוף הקיץ נגמר הכל לפעולות, ארבעים מחבריה התחילו כבר לבנות את בתיהם, ובהם נם הבנין הגדול והנהדר של הגיטינסיה העברית שהוצאיתיו נתן הנדיב מר מאזער. ביה־ם לבנות אשר לח׳ חו*צ נכנם בכר להבנין החדש שנבנה ביחור למענו ושהוא אחד טהבניגים׳ הגדולים והנהדרים בעיר. ת ח כ ט ו נ י; החדר המתוק הזה שיסדו טיבי אחינו שביפו נכנס לרשות אגירת המזרחי והיא שלחה מנהל ומורה טימחים. וא*ם כי עתה יתקדם הבית וראשי האגורה ישתדלו להעלותו מעט מעט למדרגת בית ספר תיכוני בכרי שיהיה גם לאחינו החרדים מקים לחנך את ילדיהם בחנוך דתי ומדעי.