Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 155

155 הריע סאלאנט ז*ל ובהסכם גאוני מחוז ליטא נתמנה מיד בבואו־ לעיה״ק■ למו*צ ודין לעדת האשכנזים. רבנו זה היה בעל שכל ישר ודעת רחבה׳ ומפני מעלותיו אלה היה הוא-גם בימי הגאונים מקוטנא וטקאליש זצ״ל-רוח החיה בהנהגת עדת האשכנזים. ואחרי מות האחרון נתמנה הוא לראב״ד העדה הזאת - שבמשך הזמן נתגרלה ונתרבה במאוד -. ובמשרתו זאת שמש עד יומו האחרון• כעשר שנים לפני מותו כהו עיניו׳ ובשנתים האחרונות היה חלש מאד, אבל עיני רוחו וכחות נפשו לא עזבוהו עד הרגע האחרון שבו שבה רוחו למקור מנו חוצבה. נם בתבונת רוחו ומדותיו הצטיין באופן נעלה, הוא היה חריף ובעל זכרון נפלא ולא אהב את. דר ך הפלפול המחודד, ויתרחק ממנהגים. תפלים, ויצטיין בתור מומחה בהוראה, - ותמיד נטה להקל, ביהוד בשאלות הנוגעות לגוף האדם ושמירת הבריאות-ובתור דיין ומפשר בעניינים המסובכים שביך אדם לחכירו. וכל מה שהזקין התישבה והתרחבה דעתו ורוחו יותר ויותר ויכן כי אי אפשר להלך ננד הזרם, והשתדל לקרב ולא ל ר ח ק, ולכן היה אהוב ורצוי ומכובד בעיני כל יושבי עירנו מכל המפלגות ודבריו היו כדברי ה א ו ר י ם אצל אחינו בכל תפוצות הגילה*•