Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 145

145 אור יהודה ידים אמונות מאד לכל מלאכת העבודות בשרה נגדן, נאסם, בממגורה ובבית. גר אחר ר׳ יעקב הכין גידיו כנפי רוח וגלגליהם לבית טחנה ולמשאב מים. אולם גם ליתר הבתים ישנן באר ומשאב ברזל להעלות המים לכל צרבי הבית ולהשקיח גן ירק ופרחים מסביב לבית, השדות הנעבדים בידי י״א אברים מכילים שלשת אלפים דונם. אולם בכל כשרונותיהם אינם עולים מעלה מעלה : שרותיהם לא יביאו מכסת התבואה כשדות הפירמה ואף לא כשרות החוכרים התורכים■ לרעת הרירקטר חסרה להם אותה השאיפה להתרומם מעל מצבם ההוה המיוחדת לאברי ארץ ישראל יכורמיה. לו גא אחר מפקירי יק״א למושבה בארהיק והכריז לאמר: בל החפץ יבא ויטע לו חמשים דונם זיתים כאחד ההרים הסמיכים לשרותיו׳ ההספיקי ההרים אז? האם לא התנגשו אכרים למאות? והן הקצה הרירקטר המשים דונם לכל אחד ואחר. ואיש׳ כמדומה לא נסה לקחת ולטעת. שחישת עופות׳ אבל עתה שלחה יק• א מורה אחד אשר נמר למודו בהסימינאר והוא ■ גם שו״ב ומנהל דתי לבית הספר לעבודת האדמה ומורה עברית גם בביה״ם אשר להשושבה אשר הקימה יק״א עפ״י ההשתדלות המרבה "־8ל אשת הדירקמר, ואשר תורה גם היא שעות אחדות בי מבלי קבל פרם קבוע. 11