Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 133

I 133 אור יהורה החרוצות של הפקיר החדש שנפח רוח חיים ככל הככר הזה■ דנן גם להגרים בתים לתפארת. וראש יק״א שהוא גם ראש חברת כי*ח העורך דין הישיש מר נ א ר צ י ם דיין חייו a אמר לכונן נבכר הזה גם בית ספר לעבודת אימה לילדי אחינו אשר בהנלקן ובאנאטוליה; והוצאות המורים תהי על חשבון כי*ח. והקונה החרוץ ה. אריה אמר להכךם זכר עולם לאביו של הנשיא־ר׳ יהודה דל. זיקרא שם העמק הנחמד הזה ,אור יהודה*, ולדברי הקנסול הצרפתי 2) אשר נקר לפני שנה את בית *) אחשב לי לעונג להקצות פה למצער מקום קטן לשם החכם הישיש והנכבד הזה לאות הכרח טוכחנו לאכי החברה הנעלה והבכורה שהוא מנהלה עתה זזסשים שנה אחרי הזסדה, יוסף ה׳ יטים על ימיו ויזכהו ליאות בישועת עמו ובארצו. הישיש הזה הוא שוטר שכת ישלחנו — שלחן יהודי. שח לי הדירקטר צ—ר כי בהרצותו לפני הישיש מעשי פרחי המורים אשר לההברה בכה הישיש למשמע אזניו. ולצעיר אחד ממושבוחינו כארה״ק שעמד למבחן ב,עקאל נורמל אוריענטל* ויצא כשלום יבהצלחה, ברכהו הישיש להצלחתך ,הידעת — הוסיף תוך כדי ז־כור ברכתו— נם עברית?" ובאשר ענה הצעיר: נם גמרא למדתי מפי אבי, העיר הישיש לאמר : תיכף לראותי אותך הכרתי כך בן מושבה עברית. ואת תקותו החזקה בהצלחת יזישוב כארה׳ק שמעתי טפי העסקן החרוץ *הרה״ה נ — נ. 2) הבקור הזה הניא להמנחל של ה״פירטה עקאל* את .׳-!*■> .