Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 128

28 t לוח ארץ ישראל הערות למאמר "גדרי הנבואה" שלמי אז״ר כלוח א-ץ־־שראל תרס״ט מאת יונה דוב בלומברג רחבות. א) דד יחם הנבואה לא״יזחו מבואר בבבלי סו־ק (י*ה אי! כי טאז נתיחדה א״י לישראל לא הוכשרה עיר שים ארץ זולתה להשראת הנביאה ונבואת יחזקאל שהית ה בכבל, היא או מפני שקירם לזה כבר היה בארץ ישראל על כן לא חדלה עיר הנביאה טמנו או לצד שנתנבא בשביל ארץ ישראל לבן שרתה עליו רוח הנביאה אף בחייל גרש״י לפי הי״א׳ והכותב בעיי. והגהות הרצהיח עפ״י הכוזרי ב׳ י״ח. ב) . ליחס התפשטות החומר לנביא בהתנבאותו מפני הופעת.הגלוי האלקי עליו בענין זה ימצא דבר פלא שיש להתעכב בו, במגילה ריר ב׳1 שואל הגט׳ על חוררה הנביאה "ובמקום דקאי ירמיה היבי מהנביא איהי׳/? ומתרץ "קרובת ירמיה היתה ולא הוה מקפיד עליה" וזהו קשה להבינו, יבי באיזה שני דרשנים טיביחים טבעיים אנו עסוקים ■כאן שיצויר בהם את קפדח האחד, על השני על שיהחכה בו בעירו וטקיטי ויקפח לו פרנסתו או ישלול טמנו חלק מכבודו? והלא נביא ה¬ ודאי הוה טיפשט סכל רגש עצטי ער שציור כזה לא מן השם היא כלל לתאר בו?! (יעוץ שער הקדושה. להרח״ו ח*ג שער הי) וראוי לבעלי מדע לעיין בד״ז.