Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 107

107 חובב נדרו יסירי בליות, אך ה־יחי מתנחם כי עוד מעט׳ עוד מעט ואהיה גם כן לברון רוטשילד, ואז אבוא גם אני בכיסי ובאחורי, ואז אנדב גם אנכי מיליונים לישוב הארץ. אך עור מעט; עלי לחכות למניות מכרה פלונית ומכרה אלמונית איך .יעלו* וכמה "יעלו*. ילן עיר זמן זעיר .,. בינתים שתיתי, מציתי סכום החיים המלאים די שבעי, ואחיה חיי תענוגים, חיי בשרים. ואקריב את כחי הרענן לאלהים אחרים, לאלהי "בקכום* ולאלהי ,אלמפיה*. מגושם הייתי כבל בגי חברתי שלא היה בעולמם בי אם התענוג הגשמי.- העיר יוהנסבורג היתד, אז ל״טערח פריצים*, אשר נשים משלו בהם, היא ודחה הצד המכוער אשר ברומא הקיסרית, ובבבל הפרוצה.- בבקר אחד נכנם משרתי, הכושי, שאתה רואה איתי עיר עומד פה ער היום הזה, ויעירני משנתי הכבדה אחרי לילה ש־1 משתה והוללות. »אדוני*, אמר הכושי, "באו אנגלים לבקש אותו*. קפצתי ממטתי, ואתרחץ יאתלבש ואצא. והנה אחדים מחברי החדשים. "שלום אריגי*, התחיל אחר, .כל כך מאוח־ האכלת כבר?* ״ימה בפיכם•? - "בא תכף אל הבורסה, איזה דבר נככי עומד על הפרק*! מהדתי ולא ידעתי את נפשי, ואבוא אל הבורסה