Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 96

לוח ארין ישראל 96 "יורע אנבי מקים נפלא בגליל אצל הירדן. מקים נפלא מרהיב עין, טסודף נשקף הרי הגלעד, ומשטאלך רחוק- לבנח השלג אשר לראש החרמון, ומימינך הים־בנרח ובצר המערבי הולך ונמשך עמק יזרעאל, הולך ונעלם מעיניך בשכבת הטל, - מה נעים להתרחק בים בנרת בבקר קדם עלת השמש מעל להרי גלעד, כמה פעמים התרחצתי שם ונדמה י לי שמעולם לא הייתי בגלות, ששלשלת ארוכה נמשכה ממני עד לבני■ ישראל העתיקים שישבו שם מימות עולם. - ולרכב על סוס ערבי מלא אש-לעוף על הסלעים ועל הבקעות בהאויר הצח והמבושם - ... האיש נתאדם ועיניו’התחילו ללהט כגחלי אש, ובדברו קפץ ממטתו ויאמר ליפול ארצה, אך השימר מדיר אליו ויאנסהו לשכב וימדד לו את החם.- .הקדחת התגברה עליו היום", אמר השומר, «אל תדבר אתו כלל״ - פנה ■ אלי ■וילך לו.- למחרתו בא הרופא ויאמר שאיכל כבר לצאת יען כי שבתי לאיתני, לקחתי ילקוטי ותרמילי, וחפצתי להפרד מעל;האיש החולה, אך השומר לא נתן לי לקרב אליו, האיש שכב וכלו בוער כאש, ועיניו גדולות בחוריהן, מפיקות אש זרה.- יצאתי מן החדר ומן הבית אל הרחוב ההומה מאדם, והנחפזים לעסקם ולעבודתם, רגע. חשבתי דרכי