Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 63

63 זעזועים הפקידים הצעירים נגע שלא לצורך בהארון. ה״עקב החלש" של אחיאם שלנו היה יי לא ירע אף פרזה אחת בעברית, הוא כמעט ה״ספרדי" היחידי יליד ירושלם שאיננו יודע בלל את שפתנו, "בני לומר* ־-השיב על תוכחתי- אני עם הרצל דברתי "שכגד וכן אדבר גם עם המשיח. את הזשרנון הספרדי לא אהב אחיאם ועם הפקידים הספרדים היה בוחר לדבר ערבית, ע״פ רוב חשתמש בה רק בעידן רתחא, לשונו עמנו; היתד, ״שכנז״ d שלא ידע אותה על בוריה, וע״ב היו כל דבריו מקוטעים וטפסקים ונכשל תמיד בחלוף המינים הזמנים,' ואחרי כל אלה היה מוברח לערב נם איזה מלים ערביים כדי שיבינו אותו. ״מצב־הקופה״ לאמר : רבויה ומעוטה בתוך ארון הברזל היה מהדברים שענינו הרבה את אחיאם׳ בשהיתה הקופה מלאה היד, פניו צהובים, והיה אומר : יש הרבה כסף אפילו עשרה אחיאם לא יזיזו את הארון:ממקומו יכשנתמעטה!הקופה התעצב מאר. .אני חפ״ן״-אמר לי אחיאם בשוחת רעים שבינינו-כי בכל יום יתרבה הכסף ג והזהב בחאוצר. כנאמנות זה טוב, אפילו מאה «חילות" לא יזוזו את הארון ׳ממקומי, צריך הרבה הרבה ממון בכל יום, 1) הוארגון האשכנזי,